Parashat Shemot / פרשת שמות

Rashi on Moses

 
(ב) וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים׃
(2) And the woman conceived, and bore a son; and when she saw him that he was a goodly child, she hid him three months.
 

(א) כי טוב הוא. כשנלד נתמלא הבית כלו אורה:

(1) She saw that he was good: When he was born the entire house was filled with light

(א) וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹתְנ֖וֹ כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת־הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל־הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה׃
(1) Now Moses was keeping the flock of Jethro his father-in-law, the priest of Midian; and he led the flock to the farthest end of the wilderness, and came to the mountain of God, unto Horeb.
 

(א) אחר המדבר. להתרחק מן הגזל שלא ירעו בשדות אחרים:

after the free pastureland: to distance himself from [the possibility of] theft, so that they [the flocks] would not pasture in others’ fields. — [from Exodus Rabbah 2:3]

(ב) אל הר האלהים. על שם העתיד:

to the mountain of God: [Mount Horeb is called “the mountain of God”] in view of the [events of the] future.

(ב) וַ֠יֵּרָא מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֥ה אֵלָ֛יו בְּלַבַּת־אֵ֖שׁ מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל׃
 
(2) And the angel of the LORD appeared unto him in a flame of fire out of the midst of a bush, and he looked, and, behold, the bush burned with fire, and the bush was not consumed.
 

(א) בלבת אש. בשלהבת אש לבו של אש, כמו (דברים ד יא) לב השמים, (שמואל ב יח יד) בלב האלה, ואל תתמה על התי”ו, שיש לנו כיוצא בו (יחזקאל טז ל) מה אמלה לבתך:

in a flame of fire: Heb. בִּלַבַּת אֵשׁ, in a flame of (שַׁלְהֶבֶת) fire, the heart (לִבּוֹ) of fire, like “the heart (לֵב) of the heavens” (Deut. 4:11), “in the heart (בְּלֵב) of the terebinth” (II Sam. 18:14). Do not wonder about the tav [in לִבַּת], for we have [an instance] similar to this: How degenerate is your heart (לִבָּתֵ) (Ezek. 16:30).

(ב) מתוך הסנה. ולא אילן אחר, משום עמו אנכי בצרה (תהלים צא טו) :

from within the thorn bush: But not from any other tree, because of “I am with him in distress” (Ps. 91:15). — [from Tanchuma, Shemoth 14]

(ג) אכל. נאכל, כמו (דברים כא ג) לא עבד בה, אשר לקח משם (בראשית ג כג) :

being consumed: Heb. אֻכַָּל, consumed, like “with which no work has been done (עֻבַּד)” ; (Deut. 21:3), “whence he had been taken (לֻקַח)” (Gen. 3:23)

(יב) וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃
 
(12) And He said: ‘Certainly I will be with thee; and this shall be the token unto thee, that I have sent thee: when thou hast brought forth the people out of Egypt, ye shall serve God upon this mountain.’
 

(א) ויאמר כי אהיה עמך. השיבו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, שאמרת מי אנכי כי אלך אל פרעה, לא שלך היא, כי אם משלי, כי אהיה עמך, וזה המראה אשר ראית בסנה לך האות כי אנכי שלחתיך, וכדאי אני להציל כאשר ראית הסנה עושה שליחותי ואיננו אכל, כך תלך בשליחותי ואינך נזוק וששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים, דבר גדול יש לי על הוצאה זו, שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה לסוף שלושה חדשים שיצאו ממצרים. דבר אחר כי אהיה עמך וזה שתצליח בשליחותך לך האות על הבטחה אחרת שאני מבטיחך, שכשתוציאם ממצרים תעבדון אותי על ההר הזה, שתקבלו התורה עליו והיא הזכות העומדת לישראל. ודוגמת לשון זה מצינו (ישעיה לז ל) וזה לך האות אכול השנה ספיח וגו’ , מפלת סנחריב תהיה לך אות על הבטחה אחרת שארצכם חרבה מפירות ואני אברך הספיחים:

And He said, “For I will be with you…”: He [God] answered his former first, and his latter last. [Concerning] what you said, “Who am I that I should go to Pharaoh?” This [mission] is not yours but Mine, “for I will be with you.” And this vision which you have seen in the thorn bush is the sign for you that it was I who sent you and that you will succeed in My mission and that I am able to save you. Just as you saw the thorn bush performing My mission and not being harmed, so will you go on My mission and not be harmed. [Concerning] what you asked, “what merit do the Israelites have that they should go out of Egypt?” I have a great thing [dependent] on this Exodus, for at the end of three months from their Exodus from Egypt they are destined to receive the Torah on this mountain. Another explanation: For I will be with you, and this [namely] that you will succeed in your mission [on which I am sending you] is the sign for you for another promise, which I promise you, [namely,] that when you take them out of Egypt, you will serve God on this mountain, for you will receive the Torah on it, and that is the merit that will stand up for Israel. Similar to this expression [where a future event serves as a sign for a still more distant event], we find: “And this shall be the sign (הָאוֹת) for you, this year you shall eat what grows by itself, etc.” (Isa. 37:30, II Kings 19:29). Sennacherib’s downfall will be a sign for you regarding another promise, [i.e.,] that your land is desolate of fruit, and I will bless what grows by itself.

Categories: featured, Parashas, PARSHA, Parshas Shemos, post, Torah

Tagged as: